<h1>הגהות רבינו פרץ על הסמ"ק סימן קפ"ד</h1>
<h2>דף עב.</h2>
לגרש את האשה דכתיב (דברים כ"ב) כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה, ערות דבר כגון (כתובות דף ק"א) עוברת על דת משה מאכילתו שאינו מעושר ומשמשתו נדה, ולא קוצה לו חלה, ונודרת ואינ' מקיימת, וכגון עוברת על דת יהודית שיוצאה בשוק וראשה פרועה אפילו קלתה על ראשה אם יוצאה לרשות הרבים, ולדידן שבכה שקורין קופי"א במקום קלתה, אבל מחצר לחצר דרך מבוי שרי וטוה ורד כנגד פניה, פירש רבינו חננאל שטווה צמר (ירושלמי) אדום כנגד פניה וכדי שיפול אדמומית על פניה ומשחקת עםא) הבחורים. ואמרו בתוספו' (והכי אית' בירושל' דף מ"ז ובסוטה) שצריך התראה להפסידה כתובתה, ואם לא התרו בה יוצי' ויתן כתובה ומתקנ' רבינו גרשון ואילך אינה יוצ' על אלו, אלא אם כן יש עדים בדבר ואמרו רבותינו (יבמות קי"ב וגיטין דף מ"ט) למדנו עיקר גירושין מן התורה והיה אם לא תמצא חן בעיניו וכתב לה מלמד שאינו מגרש אלא מרצונו ואם נתגרש' שלא מרצונו אינה מגורשת אבל האשה מתגרש' אפילו שלא ברצונה (ש"ע קי"ט ר"ג החרים שלא לגרש שלא מדעתה) אבל יש (כתובות דף ע"ז) שכופין להוציא מוכה שחין ובעל פוליפוס (פי' ריח הפה) וכופר באלהי ישראל (ש"ע וכן מי שהוא רועה זונות ואשתו קובלת עליו ויש עדים שראו אותו עם מנאפים ושאר דברים ע"ש) ומכריחין אותו על ידי גוים לעשות מה שיאמר לו ישראל, וצריך שיאמר רוצה אני ויבטל מודעי קודם הנתינה וכיצד ביטול מודעא שיאמרו העדים אמור לפנינו שכל הדברים שמסרת שגורמים לבטל הגט הרי הם בטלים והוא אומר הן, וגם יקראו הגט ב' פעמים אחת קודם נתינה ואחת אחר נתינה, וכתב (קדושין ה' גיטין דף כ"א) מלמד שאינה מתגרשת אלא בכתב ולא בדבר אחר, ובכלל זה צריך שיהא הדיו והקלף משל בעל, גם אמרו חכמים בפרק גט פשוט שצריך שיפרע הבעל שכר הסופר והדיו אלא התירו חכמים שתפרע האשה שכר הסופר שלא יעגנה, (ותקנו) [והקנו] חכמים שכר זה לבעל דהפקר בית דין הפקר ומתקיים ביה ונתן כמו שאמרו בגיטין (פרק שני דף כ' ודף פ"ז) לה שיהא נכתב לשמה ועוד דרשינן וכתב לה (דף כ"א ודף פ"ב) ולא לה ולחברתה שאין שתי נשים מתגרשות בגט אחד, ספר כריתות שיהיה ענין אותו ספר כתוב מדברי הגירושין, כדאמרינן לספירת דברים הוא דאתא וגם דרשינן מכריתו' דבר הכורת בינו לבינה שלא ישים שום תנאיב) בגט, ונתן בידה מלמד (דף ע"ז) שאינה מתגרשת עד שיתן גט לידה או ליד שלוחה שהוא כידה או לחצר' שהו' כידה אבל אם היה מונח הגט על גבי קרקע ואמר לה טלי גיטיך מעל גבי קרקע הרי זה אינו כלום, וכן (דף ע"ח) אם היה הגט קשור על ידו או על יד שלוחו ונטלתו משם אינו כלום אבל אם הרכין לה גופו או הטה ידו עד ששלפה הגט הרי זה גט. [סמ"ק סימן קפ"ד]. א) או שטוה בשוק ומראה זרועותיה לבני אדם או שהיתה תובעת את התשמיש מבעלה בקול רם או ששכנותיה שומעין אותה מדברת על עסקי תשמיש או שהיתה מקללת אבי בעלה בפני בעלה (ש"ע קט"ו וי"א אפילו בפני עצמו וה"ה המקללת בעלה בפניו). ב) שתהא אגידה ביה כלל לאחר נתינ' הגט כגון אם אמר הרי זה גיטך ע"מ שלא תשתה יין ושלא תלכי לבית אביך לעולם (ש"ע קמ"ג אף אם קבע זמן להליכתה לבית אביה אי אפשר לעמוד בה לכך אין לשום אדם ליתן גט זה) ואינה מגורשת, אמנם אם אגידה ביה עד זמן פלוני אגידה ביה עד הזמן ולאחר הזמן מגורשת.
